זהו פוסט על מילניאלס, ספורט ושיעור חשוב בשיווק - אז איך בעצם כל זה קשור לאמהות? התשובה שמצאתי היא בית חנה. אסביר.
אחרי חיפוש ממושך של 30 שנה, מצאתי את המקום שעונה על כל הצרכים שלי - בית חנה.
לפני שמישהו אומר שאני מגזימה, תשמעו אותי עד הסוף, אולי אני אפילו אצליח לשכנע אתכם. ולא, אני לא עובדת עבור בית חנה, אלא יותר כמו עושה שיעורים בבית חנה ואולי גם קצת עברתי לגור :)
האריזה לא פחות חשובה מהמוצר עצמו. בית חנה.
פעם עדי, בן זוגי, הגדיר אותי, נכונה, כילדת 'קלאב מד'. הוא אמר שכדי להיות מאושרת אני צריכה להיות בקלאב מד תמידי, מלאה בחוגים והפעלות מתוזמנות וידועות מראש מבוקר עד ערב. אכן, אני מתה על חוגים. תמיד אהבתי דרך אגב, אני הייתי מהילדות האלו שגרות במתנ"ס ורשומות לסטפס, בלט, תיאטרון בובות, ג'אז ואפילו טיסנאות (בשנה שפתחו את החוג לבנות, אבל זה כבר נושא לפוסט אחר).
בעצם, מאז גיל 18, שנגמר התיכון ואיתו ימי המתנ"ס, אני מחפשת את המקום שיתן לי המענה הזה. כך יצא שאני רשומה לחדרי כושר שונים כבר שנים. החוגים בחדרי הכושר בהחלט נחמדים אבל הם עונים רק על הצורך הספורטיבי. חדרי הכושר לא מחפשים לענות על הצורך ביצירה, תרבות, למידה שבוערים בי ובואו נודע בכך, ברובינו המילניאלס.
ילדת חוגים. אני, אחרי שיעור פילאטיס מכשירים בבית חנה.
בואו נתחיל מלהבהיר כמה הגדרות - מי הם אותם מילניאלס? ולמה אני קוראת לנו ככה? לפי וויקיפדיה, דור ה-Y (באנגלית: Generation Y), הידוע אף בשם דור המילניום (באנגלית: Millennials), הוא דור אשר נולד בעולם המערבי לאחר דור ה-X. אף שאין הסכמה מלאה לגבי שנת ההתחלה והסיום של הדור, לרוב הכוונה לגל דמוגרפי של אלו שנולדו במהלך שנות ה-80 ושנות ה-90. אז אם נולדתם אחרי שנת 80 ובנוסף אם אתם עונים על חלק מההגדרות הבאות (או כולן): אתם משתעממים מהר, חדורי מוטיבציה ללמוד, עוברים עבודה כל שנתיים-שלוש, רק רוצים לנסוע, לגדול, לעשות יותר - אז אני מצטערת לבשר לכם, גם אתם מוגדרים מילניאלס וכדאי לכם להמשיך לקרוא.
כפי שהצהרתי, אני טוענת שמצאתי את התרופה למחלה שלנו. מצאתי מקום חדש בתל-אביב שמחפש לתת מענה לצרכים של כולנו במקום אחד. קצת כמו המתנ"ס של פעם רק למבוגרים. המקום מציע חוגים שונים מיוגה, פילאטיס, פילאטיס מכשירים, תחנות ועוד.
למה זה טוב לי?
במילה אחת: Barre
בשתי מילים: שיעורי בוקר
אני אסביר.
אם אתם עוקבים אחרי האינסטגרם שלי אתם יודעים שהדבר הראשון שאני עושה כשאני מגיעה לניו יורק הוא להירשם לשיעורי בר. שיעור בר הוא שיעור חיזוק שרירי הליבה באמצעות אלמנטים מעולם הבלט והריקוד בשילוב עם יוגה ופילאטיס. הוא נחמד בעיקר בגלל הגימיק של הצעדי בלט והשימוש בבר של הבלט בשיעור. אני אישית מכורה ואיזה כיף שהשיעור הגיע לארץ ולא אני הייתי צריכה להביא אותו.
שיעורי בוקר, למה זה חשוב? אמהות. אמהות. אמהות. בין אם אתן אמהות עובדות או אמהות מעניקות שעות הבוקר הן השעות שהילדים כנראה בגן וזה הזמן היחיד שלנו לעצמינו. קצת לפני העבודה, אפשר להספיק לגנוב איזה שיעור ולהתחיל את היום עם אנרגיה. זהו צורך חשוב שלא מספיק מקבל מענה בחדרי כושר אחרים. נכון שכולם מציעים שיעורי בוקר אך בהרבה מחדרי הכושר השיעורים הללו פונים לאוכלוסייה מבוגרת ולא מתאימים למילניאלס.
מכירת הטייצים ומוצרי היוגה בכניסה לבית בדיוק כמו בסטודיואים הניו-יורקרים. בית חנה
בנוסף לחוגים, וזה החלק הנחמד, מתקיימות במקום סדנאות העשרה מגניבות כמו סדנאת צילום אוכל (כן, נרשמתי ואני אשתף טיפים לאחר מכן), סדנאת קוקטיילים, ערבי סרטים, פעילויות עם הילדים ועוד.
ושמרתי את השיא לסוף - שיעורי אמהות בחופשת לידה. כמה חיכיתי למקום שיענה על הצורך הזה לפני שנה. כל פעם שרציתי לצאת מהבית לאיזה שיעור ספורט הייתי צריכה להטריח את אמא שלי או אמא שלו או איזה בייביסטרית. בקיצור זה קרה פעמיים בכל ה7 חודשים. בית חנה הבינו את הצורך הזה ומציעים מנוי לאמהות. המנוי מציע שיעורים שכוללים את הילדים או שיעורים שבמקביל להם האמהות יהנו משירותי בייביסיטר של המקום. המנוי קצת יקר לטעמי (550 ש"ח לחודש) אבל שווה את זה אם באמת מנצלים אותו, ואני לגמרי הייתי עושה את זה כי זה היה ממלא לי את הימים בחופשת לידה בעשייה. 'ילדת קלאב מד כבר אמרנו?'
מה פחות אהבתי? המנוי יקר יחסית ואני מאמינה שאוכלוסייה טובה ואיכותית הייתה מגיעה גם אם המוצר היה קצת זול יותר (ועדיין היה נחשב יקר יחסית לשוק). כעיקרון אני לא אוהבת את תרבות ה'לא כולל' בצרכנות; לכן אני לא בטוחה שאני מבינה למה הפילאטיס מכשירים צריך להיות בתשלום נוסף. לבסוף, הייתי שמחה גם לאופציה של כניסה לשיעור אחד ולא רק למנוי אבל כשהאופציה הזו עולה 80 ש"ח ליום זה גורם לי לוותר. אבל שני האחרונים אינם חסרונות שייחודיים רק לבית חנה ומאפיינים את רב חדרי הכושר התל-אביבים לצערי. אז בנוף הכולל היתרונות עדיין עולים על החסרונות בצורה משמעותית לטעמי וכנראה שבשביל דברים טובים צריך לשלם.
המקום כולו מקסים והאריזה קונה אותך. מהסבונים במקלחות של חברת 'מעפילים' שאני אישית מאד אוהבת (וגם נמכרים ישירות בבית) לבין מכירת הטייצים בכניסה בדיוק כמו בסטודיואים הניו-יורקרים. מילה טובה אני חייבת לומר עוד למנהלי השיווק של המקום. כמי שמתעסקת בשיווק בעצמי אני יודעת להעריך את השיווק המוקפד שנעשה למקום עוד לפני פתיחתו ועדיין. המקום הוא מקום של קהילה ומקום שכונתי, ואנשי השיווק לא פספסו בתרגוט ממומן בפייסבוק הגעה בפרסום מעניין לכל התושבים באזור וכן גם הצטרפות לכל קבוצות השכנים במדיה החברתית. שאפו.
לסיכום, עשיתי מנוי ניסיון לחודש ואם אתם מחפשים אותי בחודש הקרוב, אני אהיה בבית קפה של בית חנה EATS, עובדת, או תלויה מאיזה מיטת עינויים בפילאטיס מכשירים.
* ותודה לדן פגין על ההגדרה המעולה לחוויה הזאת ולבית חנה על התמונות בפוסט.
** לביקור באתר של בית חנה לחצו.
*** לא מדובר בפוסט פרסומי והכותבת לא קיבלה תשלום עבור כתיבת מילים אלו. תהנו!
Kommentare